פסק-דין בתיק ת"א 290-08

1. הנתבע וצדדי ג' הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

2. ביום 1.7.13 הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו סכום הפיצוי לתובע יעמוד על סך כולל של 94,160 ש"ח כולל שכר טירחת עו"ד והוצאות משפט. עוד הגיעו הצדדים להסכם לפיו חלקה של הנתבעת מס' 2 (מועצה אזורית עמק יזרעאל) יעמוד על סך של 15%, היינו 14,124 ש"ח. באשר ליתרת הסכום בסך 80,036 ש"ח ביקשו הצדדים להגיש טיעונים בכתב על דרך הפשרה, באשר לאופן החלוקה בינהם אם בכלל.

3. התובע ביקר ביום 23.12.03 במועדון של הנתבע ולטענתו נחשף לרעש ברמה חריגה ונפגע באזנו. הצדדים השלישיים הינם הבעלים של מערכת הקול ושל מגבילי הרעש במועדון.

4. לטענת הנתבע, הצדדים השלישיים הם שהתקינו, כיוונו וכיילו את מגבילי הרעש ואת עוצמת השמע והאחראים היחידים לכך שמגבילי הרעש לא עשו עבודתם. הנתבע מצביע בסיכומיו על סתירות בגרסאות הצד השלישי וסתירות אלו מעידות, כי האחריות הבלעדית רובצת על הצד השלישי. לטענת הנתבע, הצדדים השלישיים הם הבעלים של המערכת, המתחזקים הקבועים שלה ומי שמכיילים אותה ושולטים בלעדית על מגבלת העוצמה הצרובה בה והמערכת כנראה כשלה בשלב מסוים והנפיקה רעש חריג שבשלו נפגע התובע.

5. בנוסף טוען הנתבע, כי יש להטיל אחריות אישית על צד ג' מס' 2 מאחר והוא התקין בעצמו את המערכת באופן אישי והוא היה המתחזק שלה ועל כן מוטלת עליו אחריות בנזיקין.

6. הצדדים השלישיים טוענים, כי צורפו להליכים בשלבים מתקדמים ביותר. עוד טענו, כי לאור תלונות שכנים אודות מפגע רעש ולאחר פניה אליהם הם התקינו בציוד ההגברה מגבילי רעש ל- 100 דציבל כפי שביקש הנתבע. בדיקות שערך מומחה לאחר התקנת המכשור אישרו שהרעש המופק מציוד ההגברה אינו עולה על 100 דציבל ואף המצהיר מטעם הנתבע מאשר זאת. במשך חמש שנים ממועד התקנת המערכת לא התקבלו כל תלונות. אין כל הוראות בדין המסדירות את נושא עוצמת הקול במועדונים. לא הוכח מה היה מפלס הרעש אותה עת במועדון. הנתבע לא הוכיח כל פגם או תקלה בציוד ההגברה של החברה. לתקליטן מטעם הנתבע הייתה שליטה מלאה על הנעשה במועדון לרבות על עוצמת המוסיקה ולא מן הנמנע שנעשה שימוש במערכת הגברה נוספת. בהיעדר שליטה של הצד השלישי בנעשה במועדון לא ניתן להטיל אחריות עליהם. באשר לצד ג' מס' 2 טענו, כי מעולם לא היו קשרים מסחריים בין הנתבע לצד ג' מס' 2. צד ג' מס' 2 לא היה אחראי באופן אישי על הציוד, התקנתו או כיולו אלא משכירת הציוד שזו החברה ולה גם שולמו דמי השכירות.

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הטענות שהוגשו לבית המשפט, ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, אני פוסקת על דרך הפשרה, כדלקמן:

א.   ההודעה כנגד צד ג' מס' 2 נדחית ללא צו להוצאות.

ב.   ביחסים בין הנתבע מס' 1 לצד ג' מס' 2 החלוקה היא שהנתבע מס' 1 יישא ב- 80% מיתרת סכום הפשרה קרי 64,029 ש"ח וצד ג' מס' 2 יישא ב- 20% מיתרת סכום הפשרה קרי 16,007 ש"ח. החיובים מול התובע הינם ביחד ולחוד. 

ג.        הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין  שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ד.       בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה הן בתביעה העיקרית והן במסגרת ההודעה לצדדים שלישיים.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום,  ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: